דרורה דומיני

דרורה דומיני

העבודות המוצגות בתערוכה מבוססות על מספר צורות מוכרות. במקורן הן חפצים שהתאספו והתמקמו בסטודיו במשך כמה שנים, ואני בחרתי להשאירם איתי מסיבה לא ברורה. גיגית הכביסה ורחצת תינוקות, כן טלפון מתוצרת הארגז, בקבוק וודקה, קערת פירות וכו',. בשלב מסוים אחרי תהליכים ארוכים הכנסתי אותם לתוך העבודות. כל החפצים עוברים איזה שהו תהליך שיוצר הפרדה ואבחנה בין המשמעות הפונקציונלית שלהם ובין הפונקציה הפיסולית שלהם. בתור פסלים מתאפשרים כמובן גם צירופים חדשים. אין שיטה סכמתית אחת להחלת השינויים הפורמליים על
כל חפץ בנפרד ועל הצירופים ביניהם. אבל ניתן לראות שנשברת איזושהי חוקיות ידועה. שבירת
החוקיות הינה לעתים יותר דרמתית ואבסורדית ולעתים כמעט שאינה מורגשת. ישנו השינוי
בחומר, בצבע, בהדרגת הצורה. הגיגית עשויה עתה מעץ, צבוע כחול וחסרת תחתית. האשכוליות מחוררות. הבקבוק מיוצג כחסר כשמעין "נוזל יצוק" מגדיר אותו בתוך קערת הפירות הירוקה או שהוא מחולק לחמש יחידות שעומדות על משטח אלומיניום מלוטש שמכסה קערה, וכו',.
המניפולציות נעשות גם בתחביר הצורות וגם בזוויות הצפייה אליהן.
בקבוצת העבודות שבתערוכה ישנו נסיון ראשוני להגדיר את שדה הפיסול שהוא בעיקר האינטיריור הביתי. זהו מקור החפצים עצמם וזהו קנה המידה של העבודות. "השדה הביתי" הצורות והתכנים אינם עונים לציפיה המקובלת. הם במת ההתרחשות ודיאלוג עם משמעות האנדרטאה,
האינדיקטרינציה והכאוס.

דרורה דומיני דצמבר 1991